הקשר בין גישה לבריאות

אתמול הצלחתי לזעזע גברת אינטליגנטית מאוד בגלל הגישה שלי לבריאות .

אז שלום!

נעים מאוד, אני תירזה ליבנה.

ואני יודעת שגישה ואורח חיים תומך משפיעים באופן גורף על הבריאות שלנו.

מה הכוונה?

נכון, ברור לחלוטין לכל מי שמכיר אותי: תזונה מתאימה אישית משרתת אותי נהדר (*וכן , גם על זה יש מה להוסיף. אולי בהמשך)

פעילות גופנית - למי שלא יודע, כל יום הליכה בטבע, ואם אפשר טבילה במקור מים (כנרת, ירדן, מעינות וכו' מתקבלים בברכה) מתיחות , חימום מפרקים לפני/אחרי פעילות גופנית, ובכלל להיות בתנועה.

ונשימות עמוקות.

עד כאן טוב ויפה.

אבל "גישה" היא הדבר העיקרי.

תפיסות על החיים ועל מה "צריך", אמונות מהעבר, או אמונות שעל פיהן אדם חיי את חייו, החזקה עצמית, ביקורת עצמית, ביקורת חיצונית, התנגדויות, לקחת עצמנו ברצינות, חשיבות עצמית, שליטה ושתלטנות, קשיחות הלב ובכלל, פחד ממה יגידו, הקטנה עצמית, אשמה והאשמה, ועוד ועוד

אגב, אני לא יפת נפש (טוב, נו אני כן, אבל משתדלת להוריד מינונים, כי גם זה בא מתפיסות ושם מקלות בגלגלים לתנועה הטבעית שלי ולאיך שאני יכולה לחיות את החיים האלו בכיף ובחגיגה גדולה ופשוט בטבעיות. אז דיי.)

נכון, החיים לא תמיד קלים. כל יום מביא התנסויות ואתגרים חדשים, אבל גם אפשרויות למידה חדשות. 

הכל שאלה של איך להסתכל על זה: שינוי בגישה?!!!

וכל יום הוא יום באוניברסיטה של החיים לגבי "מה הגישה שלי", ואיך אני בתוכי פנימה.  ולכן כל יום אני לומדת ומתנסה עוד באיך לשחרר ואיך להרפות, במיוחד ממני. להוריד ממני לחץ ולקחת את עצמי יותר בקלילות ופחות ברצינות.

אז כשהחיים קורים - השאלה איך לוקחים אותם, איך מקבלים אותם?

("לקחת" ברצינות? "לקבל" בהבנה? את מי לקבל? אותי בתוך כל המציאות הזאת...)

אז כשקורים דברים בחוץ, איך להגיב אליי פנימה - האם ב:

הזדעפות, התנגדות, נוקשות, הקטנה, ביקורת וכו'?

או 

האם, על אף מה שקורה בחוץ ומעלה בי התנגדויות - 

האם עדין אסכים לקבל אותי ברכות, באהבה, בחמלה, ובחיבוק עצמי?

מתי בפעם האחרונה קיבלת את עצמך באהבה?

אנשים שואלים אותי מה זה אומר? איך לעשות את זה?

כשאני מדברת על אהבה עצמית, זו אהבה שבאה מתוך רכות פנימית (ולא, למשל מתוך "לשמור ולהישמר על עצמי" מבחוץ), מתוך הסכמה פנימית להחזיק אותי ברכות,

לעטוף אותי בחיבוק אימהי כמו הילד הכי רך ומתוק בעולם, שיודע להתפנק ולהתמסר לחיבוק החמים של אימו האוהבת.

וזה לא משנה אם מעולם לא חווית חיבוק כזה. ולא משנה בת/בן כמה אני/את/אתה, האיכויות האלו קיימות בנו אם נסכים לקחת רגע, לנשום עמוק, אולי לעצום עיניים ולהיות רגע בפנים, ולשחרר...

למי שעדין מאתגר למצוא את המקום הזה בפנים (שנים של אימון 😉), 

לי בדרך עזרו: הרפיה, מדיטציה, מוזיקה נעימה, ספרים, מורים, טיפולים שונים, להיות בטבע, להיות במים... (עוזר גם להוריד התנגדויות וקוצים ולהסכים לקבל)... 

בכל מקרה , המקום הזה נמצא בתוכנו. 

בכל אחד מאיתנו. 

אז נחזור לבריאות. ואיך זה בכלל קשור:

אני יודעת. מאמינה. מבינה

שהבריאות שלנו תלויה וקשורה בקשר ישיר לאיך אנחנו מחזיקים-מקבלים את עצמנו ועל התגובתיות שלנו למה שקורה בחוץ. 

פחדים, התנגדויות, לחץ, מתח, חרדה, עקשנות, ביקורת, הקטנה עצמית, פחד ממה יגידו וכו וכו' 

כולם, מקורם ב"אנטי-אהבה"

אז התרופה הישירה ל"אנטי אהבה" היא אהבה.

אהבה, קבלה, רכות... אהבה.

ולכן, כשהבקשה היא להיות בבריאות מיטיבה עלינו לדעת אהבה עצמית-פנימית בתוכינו.

זה כמו גן פנימי, שאנחנו יכולים לטפל, להשקות, לדשן בשמחה, לתת מנת שמש ראויה ולאהוב כל יום וכל רגע ולהודות על מה שיש - והגן יגדל ויפרח

או להיפך - לזנוח, לנטוש, לייבש, להחשיך וכו' (אותנו מבפנים) ולאט לאט הכל יקמול...

וככל שנדשן אותנו באהבה הזאת יום יום, שעה שעה, שנה שנה

נהיה ביותר אהבה פנימית

יותר חוסן וקבלה פנימית, 

נחזק את מערכות הגוף כולן

ונחייה את הלב האוהב שלנו, את עצמנו האמיתי הטבעי הפשוט והאוהב ונחיה כך שנים רבות. בתנועה קלה חיונית ובריאה.

ואז גם כשהחיים קורים לנו - אנחנו יודעים לקבל אותנו בתוכם יותר בקלות, יותר ברכות, יותר בשלווה פנימית,

ואז יש לנו שקט. שקט אמיתי פנימי שלם ושמח.

וזו בריאות. 

כל המערכות הפיזיולוגיות שלנו מגיבות ומהדהדות את מה שאנחנו יודעים פנימה - וזה מתבטא בבריאות וחיוניות:
גמישות מחשבתית וגמישות המפרקים, מערכת השלד שלנו צועדת בשמחה, קלילות וביטחון על פני האדמה, 
מערכת הלב עם לב זוהר ודם זוהר קורנים באהבה ומעבירים חמצן חדש עד אחרון התאים,
נשימה פתוחה לרווחה ומאווררת, 
שמחה ושובע פנימי משרתים אותנו למערכת עיכול בריאה ובפירוק מיטבי של גורמי המציאות והתזונה,
מערכת עצבים שלווה ורגועה יותר, מינימום סטרס ומתח,
מערכת הורמונלית מאוזנת, מתוך איזון פנימי וחיבור לטבע שבפנים ובחוץ,
חושים פתוחים ומחודדים ליהנות מיצירות החיים ונפלאותם - הרי אין פחד להריח, לראות, לטעום, לגעת - הכל כאן בשבילנו
עור נושם ובריא, מקרין החוצה את מרחב הנשימה הפנימי שלנו ואת ידיעת האחדות שלנו עם אנשים העולם
מה עוד?

ועוד. 

וגם, כשיש בעולם שלנו ידע מופלא כל כך על: צמחי מרפא, שמנים ארומתיים, פרחי באך, הומאופתיה, וגם דיקור סיני, רפלקסולוגיה, הילינג, תזונה ואורח חיים ועוד ועוד

אז למה להסתמך על תרופות וקונבנציה? זה כמו להסתמך על מה יגידו ומה יחשבו. 

במקום על מה שהלב שלי יודע בפנים.

נכון, מערכת בריאות תומכת זה סופר-חשוב ומסתבר שכלל לא מובן מאליו, אבל חשוב לדעת שיש הרבה מעבר. 

אז תודה רבה לגברת מאתמול, שבפליאתה המזועזעת מילאה אותי בהשראה לבטא את עצמי יותר החוצה. (וכמה מדהים שהיום ט"ו באב- שיכול להזכיר שכל יום הוא יום לאהבה. ואפילו כל רגע).

ותודה רבה למוריי מעוררי ההשראה ובמיוחד לאילנה רוגל ולג'ון דה רייטר שהרגשתי את נוכחותם בכתיבה.

ותודה לך שקראת עד לכאן. 

תודה ובאהבה גדולה.

תירזה ליבנה.

נ.ב. ממליצה מאוד להקשיב לפודקסטים של אילנה רוגל בUtube - לכל מי שמעוניין להבין יותר הקשרי גוף-נפש, רוח-חומר. באהבה!